אלון דביר הוא רוכב מונסטר ותיק שלאחרונה עבר מהמונסטר 797 החתיך שהיה לו אל המונסטר 950 החדש, אופנוע הנייקד החדש של דוקאטי.
זאת ההתרשמות שלו אחרי 10,000 ק"מ של רכיבה במגוון תנאי דרך וסגנונות רכיבה.
"הזמן רץ מהר עם המונסטר החדש וכך גם מד המרחק שמתקדם לכיוון 10,000 ק"מ שגמענו ביחד – אפשר בהחלט לעשות סיכום ביניים ולשתף אתכם בהתרשמותי מהכלי.
אופי הרכיבה בזמן הזה היה מגוון: המון רכיבה עירונית ופרברית בגוש דן רבתי, מעט טיולים (כולל שני טיולי מועדון), ומספר ימי מסלול במוטור סיטי והרוב בימי הקיץ הלוהטים.
תנוחה ונוחות
בעמידה וברכיבה, הכלי מרגיש קטן משמעותית מקודמו, צר בייחוד באזור מפגש המושב ומיכל הדלק (וכך גם אזור המנוע). בכלל, התחושה היא של כלי בנפח 400 סמק (וזה מעולה) למרות שהמושב אינו נמוך, קל להניח רגליים בבטחה על הקרקע תודות לאותו מבנה צר. בחלקו האחורי המושב רחב ותומך היטב ברכיבה לאורך זמן. התנוחה זקופה יחסית, כמעט ואין עומס על הידיים והכתפיים, כאמור, המושב נוח מאוד, מאפשר טווח תנועה מצוין (בעיקר לצדדים…). מנח הרגלים ללא כיפוף מוגזם, משלימים תנוחת נהיגה נוחה מאוד. הדיאטה שעבר המונסטר והמשקל שהושל מותירים כלי ממש דקיק וקליל.
רכיבה/התנהלות
המונסטר החדש זורח בהתנהלות עירונית, זווית הצידוד המצוינת של הכידון וגובה המראות מאפשרים מעבר כמעט בכל מקום לפחות כמו שליח ממוצע. טיפוס מדרכות? בכיף ובכל גובה. בקיצור כלי יעיל במיוחד לחיי היום-יום.
במצבו המקורי האגזוז השקט תורם, לפחות אצלי, לקצב מהיר יותר מהרגיל. המומנט בסל"ד נמוך טוב, אם כי הייתי מעדיף עוד בשר שם למטה ממש בתחתית לטובת שימוש בפקקים. יציאה לכביש המהיר מגלה כלי אחר לגמרי, החל מ – 5,500-6,000 סלד, במצב ספורט, מתעורר לו המנוע מהשינה העירונית שלו, דוחף במהירות, חזק וליניארי כל הדרך למנתק ההצתה. בשלב זה מתווסף צליל גרוני עמוק ממעמקי הצילינדרים דרך לועות האגזוז (טרמיניוני חובה). מ – 8000 מורגשת משיכה חזקה יותר אז גם כדאי להוסיף חביקת מיכל טובה עם הברכיים, אבל בשום שלב אין תחושה מאיימת.
תיבת ההילוכים מצוינת. אין קפיצת הילוכים, גם כשהמנוע חם מאוד הניוטרל החמקמק של הדגמים הקודמים נמצא כאן בקלות. הקוויק-שיפטר עובד מצוין לשני הכיוונים, אם כי בסלד נמוך מאוד הוא פחות חלק ואני מעדיף להשתמש בקלאץ .
המראות טובות אינן מווברצות בשום שלב/סלד ומציעות ראות הוגנת לאחור.
מחוץ לעיר המונסטר ממשיך לזרוח: היציבות הכיוונית טובה, ניתן לשייט בנינוחות (120-140), פס מהיר, כביש עקלקל – הכל מתאים לו. הבולמים מכוילים היטב, הספיגה במרבית המצבים טובה, הוא כנראה לא יתחרה בנוחות עם המולטי אך מדובר בכלי נוח יחסית לג'אנר. ניתן לנוע בקלות במהירות של 150 + לאורך זמן, גם ללא מיגון רוח. כמובן שהמסכה הקטנה בגרסת ה'פלוס' מוסיפה אי-אילו קמש"ים (ואולי זה פלסבו בלבד). מעבר למהירות זו, צריך להשתופף קצת ולתרגל שרירי צוואר.
התנהגות
המתלים/בולמים המצוינים מאפשרים רכיבה נוחה מחד וספורטיבית מאידך בלא צורך בכיוון נוסף (לפחות למשקל שלי – 75 ק"ג, יבש), ספיגת המהמורות טובה יחסית. ברכיבה ספורטיבית הכלי מרגיש מקשה אחת – הסט-אפ של היצרן מציג איזון טוב ויעיל. הבלמים עוצמתיים ובעלי רגש טוב מאפשרים לשתול את הפרונט בכל לחיצה.
מה המשמעות של 166 קג וכלי צנום? המשמעות היא הפלקה מצד לצד כמעט מיסטית. די בדחיפת כידון קלילה כדי לשנות כיוון. הוצאת הגוף החוצה טבעית וקלה והכלי נענה בשמחה. למעשה זהו הנדבך הכי שונה ומשמעותי מהדור הקודם – הוא כל כך קליל ומתמסר שככל שהמסלול מפותל יותר (פצאל?) כך ברור מה רצו להשיג -והשיגו – במעבר לדור החדש.
עיצוב
ראשית, כל אחד וטעמו הוא. אכן מרחוק בפרופיל, ניתן בקלות לחשוב שמדובר ב MT. מחדל כזה לא היה קורה בדגם הקודם! ועדין, לכשעצמו העיצוב מודרני, קליל וזורם. מבט מקרוב חושף את הירידה לפרטים וההבדל בין איטלקי גזעי ליפניים למיניהם. ראו למשל את מיכל הדלק המדהים. אין ספק שהייחוד אבד קצת וגם צבע הכלי שלי (אפור) עוזר לו להיטמע בעדר. ללא ספק, לדגם הזה במיוחד האדום עושה טוב. לטעמי, מדובר בכלי יפיפה גם אם הוא חוטא למסורת (בינתיים כל הליין הספורטיבי של דוקאטי, למעט סופרספורט, נפרד משלדת המשולשים…)
ובהשוואה לדגם הקודם – 821
המנוע של הדור החדש יותר חלק, פחות מחוספס ולפחות בהתנהלות שפויה בכרך הוא נותן תחושה סטרילית למדי (ואולי מדי) כתוצאה מכך המונסטר החדש קל יותר ופחות מעייף ברכיבה ממושכת. הטיפוס במעלה הסלד מהיר יותר, כאילו גם חלקיו הפנימיים של המנוע עברו דיאטה רצינית – זה מורגש וזה משמעותי.
תנוחת הישיבה טובה משמעותית בחדש. ה -821 מחייב פיסוק מוזר בגלל מבנה המנוע וצינור המפלט. פחות נוח משמעותית ובעיקר פחות יעיל.
מבחינת התנהגות ותחושות ההבדל עצום; ב 821 נכנסים לפנייה, בכל מהירות, דחיפה קלה של הכידון, האופנוע נופל לפנייה ואז כשאתה חושב שזהו, זוהי זווית ההטיה, הגלגל הקדמי נותן עוד 'שפיץ' קטן של נפילה פנימה ומערער את הביטחון בפנייה. כל כך הופתעתי ששאלתי את אלי ברדה האם התופעה ייחודית לאקזמפלר הספציפי שהתנסיתי עליו – לדבריו, הדבר אופייני לדגם (וכן הצמיגים היו במצב מצוין עם לחצי אוויר נכונים)
רק שתבינו החלפתי עם חבר במוטור סיטי למקצה שלם (קיבלתי 821), באמצע המקצה יצאתי החוצה והמתנתי למקצה הבא לחזור למונסטר החדש. פשוט לא נהניתי והכלי לא נתן תחושת ביטחון! אגב, ה – 797 שהיה לי, התנהג טוב משמעותית
סיכום הדברים
המונסטר החדש מקיים את ההבטחה השיווקית: FUN JUST – הוא אכן כזה. המון כיף עם ביצועים נגישים, בשום שלב לא מאיים ומאפשר להתקדם ביעילות ובטיחות. לטעמי האישי הוא עדיף משמעותית על הדגם הישן לפחות בכל מה שקשור לענייני רכיבה בכל מתארי הרכיבה המקובלים. זהו כלי רבגוני, עם יכולת ספורטיבית מצוינת, מכלולים איכותיים ואלקטרוניקה מהדרג הראשון.
בהקשר של העיצוב זה כבר לא באמת משנה, הדיון תיאורטי, ממילא אין אפשרות בחירה בין הישן לחדש ואולי-אולי (ולא סביר) שמתישהו דוקאטי יוציאו את המונסטר גם בגרסת קלאסיק (רק שאז תהיה שלדת משולשים אבל הכלי כבר יהיה חשמלי…)"
